טיול וסיור שפלה מקראית

טיול וסיור בשפלה מקראית

אתרי הביקור בטיול: תל צרעה, קבר שמשון, פארק הנשיא, תל בית שמש, פארק בריטניה, תל צפית- גת, תל עזקה, תל לכיש

ציוד עזר נדרש: מים, אוכל, לבוש בהתאמה למזג האוויר או אתר קדוש, כובע, נעלים, מפה של האזור, מצפן, כלי כתיבה, ספרים (תנ"ך).

הערות מיוחדות: רק בארץ ישראל ניתן להדריך כאשר ביד אחת תנ"ך והיד השנייה מצביעה על השטח לפי מה שכתוב בתנ"ך ואת התחושה הזאת צריך להעביר למטיילים, העלייה לחלק מהתילים תהיה בעיתית למטיילים עם קשיי הליכה, הכניסה לכל האתרים היא חופשית וללא עלות, אין להיכנס למקום סגור או לא מוסדר. (חומר זה מוגש כהמלצה בלבד והיציאה לטיול הינה על אחריות המדריך/המשתתף בלבד)

גוף

הדרכת דרך

שפלת יהודה – גבול וקרקע יחידת הנוף המערבית של (מה שהיה) ארץ יהודה ומכאן שמה השפלה של יהודה או שפלת יהודה, בין מישור החוף במערב להרי יהודה במזרח, בצפון עובר הגבול באזור נחל שילה (מעבר אפק) וההפרדה הינה בין סלעי הדולומיט וגיר קשה בהדום השומרון (אדמת טרה רוסה) לבין סלע קרטון מכוסה נארי (הוא שם מקומי לקרום לבנבן נוקשה המכסה סלע קיר וקרטוןבאזורים צחיחים, שבהם כמות המשקעים היא בין 300 מ"מ לבין 700 מ"מ בשנה) של השפלה (אדמת רנדזינה אפורה), ובדרום נחל שקמה ובקעת ב"ש (אדמת לס מבליה של כמה סוגי סלעים). גובה בית גוברין 450 מ', לטרון 250 מ, משתפלת מרום של 450 מ' עד 150 מ' (מול הרי יהודה 800 עד 900 מ'). לשפלה צורת משולש שהקודקוד בצפון, רוחב 15 ק"מ, אורך 50 ק"מ. נחלים (מצפון לדרום)- איילון, שורק (אליו מתחבר כסלון), האלה, לכיש ואדוריים. עמקים- איילון, שורק, האלה ותרקומיה בהם סחף רב ופורה מההרים. רצועות האורך- השפלה הנמוכה במערב, השפלה הגבוה במזרח ובניהם מצויים התילים הגבוהים: צרעה, בית שמש, עזקה, מראשה, עיטון, בחלק מהדרך ממזרח לתילים עובר כביש האורך של השפלה, כביש 38 (לידו בחלק מהדרך ניתן לראות שרידים של דרך הקיסר הרומי שמגיע מהרי ירושלים) וכביש 44 בין צומת שמשון לצומת נחשון (כביש הגבורה- נסלל בדצמבר 48 ככביש חליפי לדרך בורמה ולכביש לטרון שער הגיא שהיה בשליטת הירדנים) צומת שמשון נקראה בעבר צומת הר טוב ועד 48 כל מי שרצה להגיע לירושלים היה חייב לעבור בצומת נחשון. כבשי רוחב- נוחות התנועה בעמקים גרמה לדרכים הראשיות ממערב למזרח לעבור בהם וכך כביש 1 לירושלים עובר בעמק אילון, הדרך מפלשת לירושלים עוברת בעמק האלה כביש 375, הדרך ממישור החוף הדרומי דרך בית גוברין לחברון עוברת בעמק תרקומיה כביש 35. הצומח- עצים: חרוב (שלא היה בתקופת המקרא), אורן, אלון מצוי ובר זית בנוני. הנוף הינו של תצורת יער פרק פתוח של עצים ובניהם שיחים ירוקי עד למעט בפארקים מעשי ידי אדם.

ישובים: אשתאול- נקרא ע"ש העיר הקדומה בנחלת שבט דן (יהושע טו, לג ) מושב צפונית לבית שמש, נוסד ע"י עולים מתימן, על חורבות הכפר אשוע שנינטש במלחמת העצמאות. בגבול הישוב ע"פ המסורת קבור דן אחד מבניו של יעקב. צרעה- ע"ש העיר המקראית בתל צרעה מעל הישוב, קיבוץ 2 ק"מ צפון מערב לבית שמש, נוסד בשנת 48. הר טוב- המושבה הוקמה בשנת 1896 בידי עולים מבולגריה, המקום נינטש פעמים: במאורעות 29 ובמלחמת העצמאות, כיום יש במקום את המושב נחם, משרדי המועצה ובית ספר וליד מחצבה מכאן יצאו הל"ה. תעוז (ותרום)- מדרום לכביש 44, (תהילים פט, יד- "תעז ידך תרום ימינך") נוסד בשנת 50 על חורבות הכפר הערבי בית סוסין, שנכבש במלחמת העצמאות בקרבות לפתיחת הדרך לירושלים.

הגענו לכביש 38, מימין אשתאול ואנחנו בירידה לעגן הניקוז של נחל שורק, מכאן ועד צרעה היו גילויי הגבורה של שמשון, בכביש 44 ליד הצומת נמצא קבר דן בנו של יעקב אבינו- מבנה זה נחשב כקבר דן רק משנות ה-80, לפני כן היה שומם ומוזנח ונקרא בפי הערבים קבר שייח' ע'ריב, שם כינוי לשמשון הגיבור, אליו היה מיוחס קבר זה, בשל קרבתו לתל צרעה. אין תימוכין לכך שבקבר הזה היה קבור שמשון.

סרגל זמנים

1200 עד 586 לפנה"ס – תקופת הברזל (הישראלית)

1190- חדירת גויי הים בדגש הפלשתים

1180- שמשון הגיבור

1114- קרב אבן העזר

1025- מלכות שאול

___- קרב דוד בגולית

1003 – מלכות דוד

945 - שישק מלך מצרים במסע צבאי בא"י

930 – מרד ירבעם בן נבט ופילוג הממלכה

732 – תגלת פלאסר מדכא מרידה בישראל

701 – מסע סנחריב

586 – נבחדנאצר וחורבן בית ראשון

הדרכת אתר

תל צרעה

מסלול: הגענו מלטרון על כביש 1, נכנסנו לכביש 38, בצומת שמשון (הגיבור) פנינו ימינה לכביש 44, אחרי כמה ק"מ פנינו שמאלה לתוך פרק הנשיא ( ע"ש הנשיא הראשון חיים ויצמן), עלינו בדרך סלולה, עצרנו ליד הפסל החושב, פנינו ימינה נכנסנו בין סככות עץ והגענו לעץ חרוב ומסביבו ספסלים, משם לחרוט מתכת וממנו עלינו במדרגות עם גזעי עץ עגולים. המקום פתוח, הכניסה חופשית, העלייה למטיבי לכת.

פארק הנשיא (חיים ויצמן) בפרק עוברת דרך הפסלים, דרך של קק"ל שמאפשרת לאומנים לפסל בטבע (ראינו: פסל שבילים לשוט בארץ, פסל חלון לשפלה, פסל של תומרקין מגרניט ומתכת שנקרא קרנות המזבח, פסל חושב. בסיבובי הדרך יש אספלט כדי למנוע החלקה וכן במקומות שעלול להיות סחף, סימון השבילים לבן/ירוק/לבן, בפרק עצי אורן ירושלמי (שמוחלף לאורן קפריסי), ברוש צריפי, חרובים. העצים בכניסה נטעו ע"י תיירים מחברת עמיאל טורס, ליד השלט "יער ויצמן" יש עץ ברוש מרשים שנטע הנשיא הראשון חיים ויצמן.

על צרעה העתיקה אך יודעים שזיהוי צרעה במיקום הנוכחי הוא נכון? אך מזהים אתר קדום: 1) הגיון והקשר. 2) שימור שם המקום ע"י הערבים שהעדיפו את השמות העברים על השמות הרומאי/ ביזנטי. 3) עורכים סקר ארכיאולוגי. אם כך מה מצאו? 1) ע"פ התנ"ך (יהושע פרק יט', פסוק מ'- " למטה בני דן ...ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש...ואילון...ותמנתה ועקרון...") צרעה אמורה להיות בנחלת שבט דן ליד העיר בית שמש. 2) במקום היה כפר ערבי בשם ס'רעה שכנראה מהשם העתיק צרעה. 3) בתל מצאו חרסים מתקופת המקרא, גת ביזנטית פשוטה וריצפת פסיפס. מיקומו של שבט דן היה צריך להיות בשפלה, השבט השביעי לקבל נחלה, (יהושע יט, מ) אך בגלל שלא הצליחו להתמודד עם רכב הברזל של הפלשתים והכנענים במישור, השבט עובר צפונה וכובש את לשם (אזור נחל דן ובניאס). במקום נשארים משבט דן בעיקר צרעה ואשתאול שישבו במיקום גבוה. ולכן משפחת שמשון נקראת ממשפחת הדני. שמשון הוא השופט היחיד שפועל לבד מפני שהשבט שלו לא לידו, כל שופט בד"כ קורא לאנשי שיבטו ואומר "קדימה אחרי". הנביא אומר לאם שעל שמשון להיות נזיר (שופטים יב, ד "ועתה הישמרי נא ואל תשתי יין...ומורה לא יעלה על ראשו...") היו 12 שופטים ושמשון האחרון, תפקד משך 20 שנה, שהמלאך מגיע הוא מוצא את האם בשדה (פסוק ט), הסיבה שמי שרצה להתקיים היה חייב לרדת מהתל ולעבוד בשדה בחקלאות במהלך היום, לפעמים אפילו במרחק של אחד וחצי ק"מ, כמו בתל גזר מעל עמק איילון, שם מצאו כתובות שמראים שיש "נפת" גזר. בסיפורי שמשון אין שם לנשים, כולל אימו (בתלמוד קוראים לאימו- הצללפוני) למעט דלילה (שדלדלה את כוחו). והמלאך נקרא-פלאי ואביו נקרא- מנוח. פירוש השם שמשון: שמש קטנה או שמש ואון (כוח). (פרק יג, כה- "ותחל רוח ה' לפעמו...) לפעמו=כמו פעימות, מפעם לפעם עושה מעשה גבורה (דרכו של שמשון להילחם בפלשתים היא להתחתן איתם ולהתגרות בהם) וחד חידות כמו- 1) במשתה החתונה שמשון חד לפלשתים את חידת האריה והדבש (יד, יד: "מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק"), 2) שולח 300 שועלים לשרוף את עמק שורק, 3) מכה אלף פלשתים בלחי חמור. התקופה ברזל 1, שנת 1200 לפנה"ס. המסר בספר שופטים הוא מגמתי ( שופטים כא, כה, פסוק אחרון בספר- "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" סה"כ מוזכר הפסוק שלוש פעמים בספר) עד עתה זקני השבט היו המוסד השלטוני בכל שבט בנפרד, כל שבט דאג לעצמו ובשעת חירום מונה שופט שהנהיג את השבט, המגמה- הגיע הזמן לשנות את שיטת השלטון למלך שיוכל לרכז את כל השבטים.

קבר שמשון (האם כאן או בקבר דן בן יעקב סמוך לכביש 44 או במקום אחר?) האמונה כיום שכאן קבור שמשון ואביו מנוח, למרות שהמקום היה כנראה קבר שיח' סאמט כולל בציורים מהמאה ה-19. בתנ"ך (שופטים טז', לא'- " ...ויקברו אותו בן צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו..."), כמו כן לא נהוג לקבור בתוך העיר בגלל טומאה. השם שמשון כסמל 1) ניתן גם לתוכנית הגרעין של ישראל – "ברירת שמשון", 2) במלחמת העצמאות (אבא קובנר), חטיבת הנגב, יחידת חיות הנגב. 3) חטיבת גבעתי, יחידת שועלי שמשון, 4) הסמל של פיקוד דרום הינו שועל עם זנב גדול, 5) אורי אבנרי כתב את השיר שועלי שמשון מול המצרים.

הדרכת דרך

חזרנו לכביש 38 דרומה, משמאל בית קברות "ארץ החיים" במקום קבור אבי המדריכים, זאב וילנאי למרות שגדל בחיפה וחי בירושלים, הסיבה: שהיה ילד הלך ברגל מחיפה לירושלים ובעמק שורק נפעם מהמראה והחליט להקדיש את חייו לחקר א"י. העיר בית שמש- עיר על קצה שלוחה מתונה מעל עמק שורק וצירי התנועה להר, בתקופת השלטון הערבי ירד קרנה של העיר ובמקום ישב כפר ערבי בשם עין א-שמס ששמר על שמה (כיום אזור השיכונים), במלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות בין הצבא המצרי לצה"ל, אחרי המלחמה קמה במקום מעברת הרטוב שהפכה לעיירת עולים- עולים מרומניה ועירק. נחל שורק שמתחיל מדרום לרמאללה יוצא מאזור התחתרות הררי/מצוקי, ממזרח לבית שמש אל תחום השפלה לסלע קירטון רך וכתוצאה מכך הוא מתרחב לעמק שטוח ופורה ובו גפנים, רימונים וזיתים, בעמק עוברת הרכבת לירושלים, ונמשך עד למושב טל שחר ומשם באפיק רדוד עד לים ליד קיבוץ פלמחים. רטורנו- מוסד גמילה מסמים לציבור דתי.

הדרכת אתר

לאחר הכניסה לעיר פנינו ימינה למנזר דיר א-ראפת (מנזר אוה מריה)- המנזר הוקם בשנת 1926 שייך לפטריארכיה הלטינית בירושלים (אחד מהנציגים הישירים של הוותיקן בארץ בנוסף למסדר הפרנציסקאני ואחראי על האוכלוסייה הנוצרית קתולית בארץ), הנזירות המתגוררות במקום שייכות למסדר "דורותיאה הקדושה", במקום הייתה כנסיה ביזנטית, הפסוק "שלום עלייך מריה" אווה מריה כתוב בכנסיה ב-343 שפות כולל בעברית ומכך שמו, מעל הכנסיה פסל גדול של מריה ומתחתיו שלט "מלכת פלסטין" REGINA PALASTINA. ליד המנזר הוקם יקב מוני ויש תצפית לעמק שורק, בחלק המערבי של המנזר רואים בעמק את תל בטש (זיהוי- עומדים עם הגב לפסל של מריה, מסתכלים לארובות אשדוד, רואים גבעה מיוערת לפניה שדה חקלאי ולפני השדה כמעט בגובה העמק תל) זהו גבול ההתיישבות המזרחית של הפלשתים בעמק ומזוהה עם תמנתה זיהוי המקום 1) (המקום מוזכר בספר בראשית לח', יד בפרשת יהודה ותמר " ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו...ותסר בגדי אלמנותה מעליה...") הפרשה מספרת על יהודה שהתחתן עם בת איש כנעני, בנו הבכור מתחתן עם תמר ומת כך גם הבן השני, במקרא אישה שהתאלמנה פעמיים נקראת אישה קטלנית, יהודה לא נותן לבן הצעיר להתחתן איתה, תמר חוזרת לתמנתה ושיהודה מגיע היא עובדת עליו ובסוף יולדת לו תאומים, אחד מהם פרץ סבא רבה של דוד והאמא רות המואביה (מואב- מי שנולד ביחסים בין לוט לביתו. 2) (שופטים יד, א- " וירד שמשון תמנתה...") כאן כתוב וירד ולגבי יהודה נאמר עלה ובתנ"ך בצרפתית כתוב וילך למה? בתלמוד אומרים: תלוי מהיכן מגיעים, חז"ל אומרים: אולי יש שתי מקומות בשם תמנה או שזה לפי משמעות האירוע מבחינה ערכית ומוסרית. שריפת העמק ע"י שמשון שלוכד 300 שועלים עם לפידים ומשחרר אותם לעמק (פרק טו, ה'- " ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית") כרם זית מופיע פעם אחת בתנ"ך, כרם זה יין, ולכן בתלמוד מוסיפים וו למילה זית (כרם וזית). סמל שבט דן הוא נחש ואומרים שהשבט שלא יכול לפלשתים פעל בשיטות של נחש, טרור. שמעון נדרש להיות נזיר מיין מפני ששמשון פועל לבד מול הפלשתים ומשתתף במשתאות ואם ישתה הוא ישכח את ייעודו, (אין לידו חבר שיעזור לו כאשר הוא יהיה בגילופין, אם מנהיגים לבד לא שותים). מעל העמק רואים את הישוב גפן (הרחוק יותר מבית שמש) שייך לחבל עדולם והישוב תירוש (לכיוון בית שמש).

תל בית שמש (עין א-שמס): התל העתיק נמצא בשפלה ואילו העיר של היום על שיפולי ההר, השם נובע כנראה מאתר פולחני לשמש, (הכוונה לתל ממערב לכביש ולא לעיר של היום) העיר לא מוזכרת במקורות למעט במקרא. מתקופת הברונזה התיכונה 2, 2000 לפנה"ס ועד תקופת הברונזה המאוחרת 1500 לפנה"ס הייתה ישוב פרזות (ישוב ללא חומה), עד תקופת הברזל השנייה 800 לפנה"ס הייתה עיר מבצר, בתקופת ההתנחלות הייתה מיועדת לשבט דן, העיר הייתה מוקד מאבק בין ישראל לפלשתים ובין מלכי יהודה (אמציה) וישראל (יואש). במקום היו שלוש חפירות- 1911 דנקן מקנזי (הקרן האנגלית לחקירת א"י), 1928 אליהו גראנט מארה"ב, עד היום צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ מת"א. ממצאים בתל- לוח חמר בכתב יתדות, אוסטרקון בכתב הפרוטו כנעני, כבשן לעיבוד נחושת, חרסים ישראלים, שער צפוני ודרומי וחומה, בית המושל, מחסנים, ממגורה גדולה ומטויחת, בור מים עצום 800 קוב משנת 2800 לפנה"ס, תקופת הברונזה הקדומה (שכנראה נחסם ע"י הפלשתים כדי שהעיר תפסיק להוות תחרות כלכלית לעקרון), ממצא יחודי וקדום ביותר המהווה הוכחה שכאן חיו ישראלים: מצאו עצמות רבות של בע"ח ובדקו, בהשוואה לעיר לא יהודית ששם 20% מהעצמות הם של חזיר, מה אחוז עצמות החזיר? וגילו שרק 1% מהעצמות הם של חזיר המשמעות שכאן גרו ישראלים (גם מי שלא מקבלת את אירועי התנ"ך כהיסטוריה יבין מכך שכאן גר שבט שונה מהשבטים במרחב). העיר נחרבה פעם אחת ע"י שיישק מלך מצרים (945 לפנה"ס מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ב) ופעם שנייה במסע סנחריב (701 לפנה"ס מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ג). בית שמש מוזכרת (שמואל א', פרק ו', פסוק י"ב) כמקום שאליו שולחים הפלשתים את ארון הברית אותו לקחו בשבי בקרב "אבן העזר" מאחר שבכל מקום אליו הגיע הארון בערי הפלשתים הכו תושבי המקום בטחורים (ועפולים- מילה של חז"ל כדי לא להגיד מילה גסה כמו טחורים). הפלשתים מחליטים לראות האם המכות נובעות מהארון והם שמים את הארון ע"ג עגלה רתומה לפרות ומחכים לראות לאן ילך הארון, אם לכיוון ערי הפלשתים מערבה המכות לא מהארון ואם לכיוון הרי היהודים מזרחה אז המכות מהארון והיה צריך להיפטר ממנו. הפרות פונות מזרחה ומלוות ע"י הפלשתים עד גבול בית שמש, אנשי בית שמש שעבדו בשדה (משבט יהודה שהשתלט על המקום לאחר ששבט דן עבר צפונה) מקבלים את הארון, אך מהר מאוד הוא עובר לקריית יערים מפני שרבים מבני בית שמש מתו. (המדריך מספר שישעיהו גונז את הארון מחשש לחורבן!). כאשר מספרים לקבוצה על אתר צריך להחיות את הסיפור וניתן להתחיל מקיר, הקיר ראה את הגעת ארון הברית!, אם יש קיר היה בית, אם יש בית היה רחוב, אם יש רחוב הייתה שכונה, אם יש שכונה הייתה עיר וכעת באו נראה את מאפייני העיר כמו: היכן החומה, השער, הארמון, המים וכ'.

מישראלים הופכים ליהודים- מאברהם ליצחק וליעקב (ישראל), 12 בנים, 12 שבטים שנקראו בני ישראל והפכו לעם, התיישבו בארץ כבני ישראל (יעקב), שאול איחד את השבטים לממלכת ישראל ישראלים, אחריו דוד, שלמה ואז הממלכה מתפצלת לממלכת יהודה שבירתה ירושלים וממלכת ישראל שבירתה בשומרון והיא נופלת והולכת לגלות בשנת 722 לפנה"ס, תקופת הברזל השנייה ואובדים עשרת השבטים (שלמנאסר החמישי מלך אשור). נשארת ממלכת יהודה יהודים (בממלכת יהודה- שבט יהודה, שבט לוי, שבט שמעון שנטמע, חלק משבט: בנימין, חלק משבט דן וחלק מהפליטים שברחו מישראל. המילה יהודי נזכרת במגילת אסתר, במסע סנחריב, בספר עזרה, נחמיה, ישעיהו וזכריה.

נהר ונחל במקרא: נהר בתנ"ך מופיע בהקשר בינלאומי (בראשית ט"ו, י"ח- " ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת) נהר מצרים= אל עריש, בבל היו הפרת והחידקל ובסוריה של היום נהרות דמשק. בא"י מופעים רק 10 נחלים (אשכול, זרד, ארנן, יבק, קנה, קישון, הבשור, קדרון, העורבים והערבה). בין נהר לנחל מבחינת גודל מופיע- מי הירדן/הירקון. (הנביא ישעיהו אומר שבעתיד 7 נחלים בא"י יהפכו לנהרות).

תל צפית/צ'אפי (גת): הגעה דרך כביש 40 או 38 לכביש 383 בין הישוב גפן לכפר מנחם פונים דרומה ליער חרובית, ממשיכים עד סוף השביל ועוברים ברגל את נחל האלה לכיוון התל, תל בולט על רקע הסביבה. (מסלול לא קל של שעה וחצי). חפירות 1899 בליס ומקליסטר מהקרן הבריטית (לא נותנים להם לחפור והם עוברים לחפור בתל עזקה, גודד ומרשה-תל סן חנה), 1996 פרופסור אהרון מאיר מבר אילן. המקום יושב לראשונה בתקופת הברונזה הקדומה 3300 לפנה"ס ונהרסה במצור של מלך ארם חזאל בסביבות 850 לפנה"ס, בתקופה הצלבנית יש עדויות מעטות לפעילות בתל ובמקום הייתה מצודה צלבנית שנחרבה ע"י המוסלמים בשנת 1244 לספירה, עד מלחמת העצמאות היה במקום כפר ערבי בשם א-צאפי. ממצאים- קטע של חומה עם חלקלקה, מבנה גדול עם חצר פנימית ועמודים, חרפושיות, חרסים מתקופות שונות, כלים עם חיפוי אדום מהמאה ה-10, בתים פרטים ומבני תעשיה, חפצים מאבן מתכת וכ', כתובות, טביעת חותם עבריות, חפצי פולחן מהתקופה הפרסית המאה ה-4 לפנה"ס ובולות החותמות מסמכים. לפלשתים 5 ערים, מתוכם 3 ימיות: עזה, אשקלון ואשדוד ו-2 בפנים הארץ- עקרון וגת. בעיר גת התרחשו 5 אירועים חשובים (סביב ארון הברית, גולית ודוד): 1) תחנה של נדודי ארון הברית. 2) בעיר נולד גולית הענק. 3) בסוף הקרב בין דוד לגולית בעמק האלה, הפלשתים בורחים לגת. 4) אחת התחנות של נדודי דוד (בעת חגיגות הניצחון על גולית שרות הנשים, שמואל א' פרק י"ח, פסוק ז'- " ...הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו ", ודוד נאלץ לברוח (גבעת שאול, אזור הווילה הלא גמורה של חוסין) לנוב ולוקח את חרב גולית, משם בורח לאכיש מלך גת וכדי שלא יהרגו אותו מתנהג כמשוגע. 5) בסוף תקופת הנדודים חוזר דוד לגת והמלך אכיש אומר "האויב של אויבי הוא ידידי" ודוד מקבל עיר בשם ציקלק. כאשר נופל שאול בגלבוע מקונן דוד ואומר " אל תגידו בגת...".

תל עזקה: הגעה הישוב זכריה, כביש 383, ליד צומת עזקה פניה דרומה לפרק בריטניה (תרומת יהודים מבריטניה) ועולים עם הדרך למרגלות התל (בכניסה מצד שמאל מקום ישיבה משם אפשר לצפות על תל צפית-גת), פונים ועולים (סימון שבילים לבן/כחול/כתום) במדרגות תלולות עד רום התל (יש בדרך עמודים נמוכים עם פסוקים מהתנ"ך) לתצפית על עמק האלה, מקום הקרב בין דוד לגולית. התל מתנשא לגובה של 347 מ' ומהווה גבול בין השפלה הנמוכה לגבוהה, נחל האלה מקיף את התל ממזרחה ומוסיף לביצורו, המקום נזכר לראשונה כאשר יהושע רודף אחרי חמשת מלכי האמורי (יהושע י, י) , עזקה נכללה בנחלת שבט יהודה, 928 לפנה"ס תקופת ברזל ב' לאחר התפלגות הממלכה רחבעם מבצר את עזקה, המקום מוזכר במסע סנחריב ומסע החורבן של נבוכדנאצר מלך הכשדים 586 לפנה"ס, במפת מידבא לא מוזכר עזקה אלא השם הביזנטי זכריה. חופרים מק'ליסטר ובליס. ממצאים ראינו שרידי חומת מצור ארמית מתקופת מלכות יהודה, נמצאו יסודות לשלושה מגדלים ומצודת העיר מתקופת רחבעם או מאוחר יותר, חותמות המלך ומערכת מערות מסתור. תצפית לכיוון דרום מזרח, למטה כביש 38 מערב- מישור החוף עד אשקלון ואשדוד, מזרחה- הרי יהודה הר חברון, אנחנו בין ההר למישור ומי שקרא למקום שפלה זה איש ההר, מדרום- עמק האלה. תצפית על הקרב הפלשתים יושבים בצד המערבי של העמק "ויאספו... ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים" (כנראה באפס מעשה) וישראל בצד המזרחי (שמואל א', פרק י"ז) הקרב הוא קרב איש הביניים מצד הפלישתים גולית (גובה 3 מ' משקל השריון 60 קילו) ומצד ישראל הנער דוד (שמגיע לתת אוכל לאחיו החיילים, בתקופה ההיא כל משפחה דאגה לאוכל לבניה אשר בצבא, לא היה חייל תחזוקה) ולפי הקרב בניהם נקבעת תוצאת הקרב בכללו, הפרס ששאול מבטיח למנצח הוא את בת המלך מירב, דוד מתרגם את חולשותיו לחזקות מול גולית הכבד והמוגן דוד קל רגליים, מול גולית שרוצה מגע קרוב דוד משתמש בנשק שפוגע מרחוק ומול גולית שהולך ברגל מאחר שהוא כבד מאוד דוד הקל רץ ונע מהר. דוד פוגע בגולית בחלוק נחל (שאסף מהנחל, אפשר לתת גם למטיילים לאסוף חלוקים מהנחל) שמושלך מהקלע ואח"כ עורף את ראשו בחרבו והישראלים מנצחים בעוד הפלשתים בורחים לעיר גת. רבים עושים שימוש בקרב הנ"ל כמו משה דין שדיבר על הקרב יומיים לפני מלחמת ששת הימים, מה שמרמז על התוצאה.

התנ"ך כספר היסטוריה!: יש דעות שונות בסוגיה האם סיפורי התנ"ך הם עדויות היסטוריות למה שהתרחש בארץ ככלל בדגש על "זכותנו ההיסטוריות על נחלת האבות", 1) דעה המבקשת הוכחות ארכיאולוגיות או היסטוריות לנאמר בתנ"ך ואם אין בנמצא הרי שהתנ"ך הינו סיפור בלבד, למשל פרופסור ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א, הרצוג זאב וחוקרים מסקנדנביה. הרצוג ופינקלשטיין איחרו את כל מה שיוחס לממלכה המאוחדת במאה העשירית - למאה התשיעית. כתוצאה מכך הממלכה המאוחדת נותרה ללא ממצאים ארכיאולוגים בשטח. "שערי שלמה" בתל גזר, תל מגידו, תל חצור התאחרו לימי רחבעם או מאוחר יותר. בכתבה שהתפרסמה ב-1999 בעיתון הארץ תחת הכותרת: "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" גרם הרצוג להתנגדות כשפרש את משנתו הארכיאולוגית: "אחרי 70 שנות חפירה מאומצת בארץ ישראל מגיעים הארכיאולוגים למסקנה בעיתית: מעשי אבות הם אגדות עם, לא ירדנו למצרים ולא עלינו משם, לא כבשנו את הארץ ואין זכר לאימפריה של דוד ושלמה." דעתו, שהייתה קיצונית בשעתו, הפכה בשנים האחרונות למרכזית יותר בארכיאולוגיה המודרנית, בנוסף כיום יש באירופה התפתחות בגישה השוללת את סיפורי התנ"ך כעדות היסטוריית, בטענה שאת התנ"ך כתבו למעשה החשמונאים כדי להצדיק בפני ההלניסטים את הקמת המדינה היהודית. 2) ממול יש דעה שהתנ"ך הוא גם ספר היסטוריה גם אם עדין מחפשים ממצאים נוספים להוכחת הכתוב , למשל פרופסור יוסף גורפינקל מהאוניברסיטה העברית ואחרים. וזאת במיוחד לאור ממצאים חדשים שמראים הוכחות לכתוב בתנ"ך כמו: 1) חפירתו של פרופ' יוסף גורפינקל בחורבת קייאפה, במקום נמצאה חומה באורך 700 מ', גובה 3 מ', כתובת עברית הקדומה ביותר, שתי שערים (שער כנקודת תורפה בד"כ יש רק אחד) ומציע לקרוא למקום שערים (שמואל א', פרק י"ז, פסוק נ"ב- " ...ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת..."). הכתובת הסוציאלית- חרס בגודל יד עם דיו ולידו גרעני זיתים (לפי פחמן 14 זה משנת 1020) וכך כתוב: "אל תעשו כזאת עבדו את השם שפטו עבד ואלמנה, שפטו יתום וגר, ריבו עולל, ריבו דל ואלמנה, שקמו ביד אביון ועבד ותמכו בגר ", 2) אברהם בירן חפר בתל דן ומצא ממצאים שונים מתקופת המקרא שהחשוב בהם הינו כתובת ארמית חרוטה על אבן בזלת בת 13 שורות הכתובה בפיניקית, המזכירה מלך מבית דוד שהוכה בקרב על ידי ארם. הכתובת מתוארכת סביב שנת 800 לפנה"ס. מדובר בעדות החוץ-מקראית היחידה לקיומו של דוד המלך כדמות היסטורית, ובמקור החוץ מקראי הראשון המזכיר מלך משושלת מלכי יהודה, 3) ד"ר אילת מזור מצאה בולה בעיר דוד עליה רשום השם יהוכל בן שלמיהו (ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק ג'- " וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת..."), 4) כתובת מרנפתח ( מלך מצרים שנלחם בחיתים ונאלץ לדכא מרידה של מלכי כנען ובכלל זה של שבטי ישראל) כתוב "אבד ישראל אין לו זרע" הכתובת הינה הכתובת המצרית היחידה המזכירה את השם ישראל היא אף מסייעת לקבוע את תאריך יציאת מצרים שכן לפי עדותה בשנת 1220 לפנה"ס היה כבר ישוב יהודי בא"י.

הדרכת דרך

יצאנו מצומת האלה לתל לכיש, גבעת ישעיהו מושב בחבל עדולם ליד הצומת, נוסד בשנת 1958, ע"ש ישעיהו פרס-חוקר א"י שכתב את האנציקלופדיה ארץ ישראל, במושב אנדרטה לחללי מלחמת יום כיפור. נחושה 10 ק"מ מצומת האלה לכיוון דרום פניה שמאלה למושב, נוסד בשנת 1955 ושוב בשנת 1981 על אדמות דיר א נחאס (נחושת) שהיו מומחים ליצור אבקת שריפה. פארק עדולם כניסה בכביש 38 אחרי צומת האלה לכיוון דרום מול הכניסה הראשית לפארק בריטניה (מצפה משואה) אך לכיוון ההפוך לכיוון מזרח, הפארק משתרע על שטח גדול מאוד: מצפון כביש 375, מדרום כביש 35, ממערב כביש 38 וממזרח הקו הירוק על פני 50,000 דונם שרובו יערות אורן שניטעו במקום ושיחים נמוכים. במקום עשרות אתרים ארכיאולוגים, הפתוחים לקהל, ובניהם: חורבת בורגין, חורבת מדרס, מערות עדולם (מוזכר בתנ"ך כמקום המסתור של דוד המלך) וחורבת עתרי (אולי הכפר אתרא שנהרס במרד בר כוכבא) השוכנת על גבעה בגובה 406 מ' במקום נמצא ישוב מתקופת בית שני, החופרים מבר אילן ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור, ממצאים מקוואות, בית כנסת, גתות, קולומבריום לגידול יונים, ממחילות מסתור וחרס עליו כתוב המיה-עתרי. מושב לכיש נוסד בשנת 1955 כהיאחזות נחל והתאזרח בשנת 1956, נקרא ע"ש העיר הקדומה לכיש.

הדרכת אתר

תל לכיש

הגעה בכביש 35, פונים לכביש 3415, לאחר כ-4 ק"מ פונים ימינה לישוב לכיש, בשער הישוב פונים שמאלה לכניסה לתל (את האוטובוס שולחים חזרה לכביש 3415 למרגלות התל). מבנה פסגת התל שטוחה ומשתרעת על 72 דונם, מכל הכיוונים המדרונות תלולים למעט כיוון דרום מערב בו התל מתחבר באוכף למושב ולכן כיוון העלייה הנוח והשער הינו מכאן. חופרים 1929 אולבריט מזהה את המקום עם לכיש הקדומה, 1932 סטרקי שנרצח, 1966 אהרוני, 1973 אוסישקין. סדר כרונולוגי: בתקופה הכלקוליתית 4000 לספירה היה ישוב, ברונזה קדומה 3300 לפנה"ס הייתה עיר גדולה (אבל אין ממצאים), ברונזה תיכונה 1750- עיר חשובה ומבוצרת, ברונזה מאוחרת 1300- הגיע המקום לשיא פריחתו והייתה עיר מדינה כנענית חשובה (יהושע י, לא) יהושע נלחם וכובש את העיר ואנחנו יודעים על כך ממצאי השריפה וממכתבי אלעמארנה ששלחו מלכי לכיש אל פרעה, בתקופת ברזל שנייה, המלוכה 900- העיר שנייה בחשיבותה לירושלים (דברי הימים ב, יא,ט- רחבעם מלך יהודה), במסע סנחריב מלך אשור 701- נהרסת העיר (שיכבה 3), הכיבוש מופיע (מלכים ב, יח, יד) ובתבליטים שהתגלו בארמון בנינוה, העיר נבנתה שוב ע"י יאשיהו מלך יהודה (שיכבה 2) ונהרסה בשנת 588- ע"י נבוכדנאצר מלך הכשדים (ירמיהו לד,ז- " וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר"), חידוש הישוב האחרון היה בתקופה הפרסית 400- ומאז ירדה מגדולתה. ממצאים: באזור שער העיר התגלו מכתבי לכיש מסוף תקופת בית ראשון (אוסטרוקונים בכתב עברי שהידוע מבניהם הוא האסטרוקון שמישהו כותב למפקד בלכיש, עם הכתוב- "אל משאות לכיש נחנו שמרים ככל האותות אשר נתן ה' כי לא נראה את עזקה" וזה מתאים לדברי ירמיהו שלכיש ועזקה היו הערים המבוצרות שנפלו אחרונות, בכניסה רואים את שרידי סוללת המצור ששפך סנחריב (סוללת המצור האשורית היחידה שהתגלתה עד שנת 2001, השער מורכב מחיצוני (נהרס ע"י נבוחדנאצר) אחריו פונים ימינה ומגיעים לשער פנימי ישראלי עם 3 חדרים בכל צד ו-4 אומנות מכל צד, לעיר שתי חומות ובניהם יש חלקלקה, לרגלי החומות נמצאו תחמושת קשקשי שריון אבני קלע וראשי חץ מברזל (היחס הפוך- מה שנמצא למטה הוא של המגנים ומה שנמצא למעלה של התוקפים), במרכז ארמון המצודה של המושל מתקופת מלכי יהודה (היסודות בית ראשון ומעל פרסי), על שרידי הארמון בנו הפרסים ארמון קטן למושל, מדרום מערב לארמון יש חתך ארכיאולוגי ובו התגלה שרדי מקדש כנעני- מקדש האקרופוליס בתוכו מצאו לוחית רקועה מזהב עם דמות של אלה מצרית-כנענית ותחריט על אבן, התגלה גם שריד של ארמון מתקופת ברונזה תיכונה ורובו היה מתחת לארמון מתקופת יהודה, במזרח התל נמצא מקדש השמש מהתקופה ההלניסטית, בצד דרום נמצא פיר ענק שממנו כנראה הוצאו אבנים לבניה, בצפון מזרח נמצאה באר עמוקה בתוך החומה המגיעה למי התהום של נחל לכיש בעומק של 44 מ'. מלכי אשור: תגלת פלאסר ה-3, שלמנאסר ה-5, סרגון ה-2, סנחריב, אשורבניפל. עד הקמת אימפריית אשור לא הייתה אימפריה כזאת, מלך אשור שעולה לשלטון מחויב להגדיל את הממלכה. ממלכת יהודה וישראל התפצלו בשנת 930-. ממלכת ישראל כורתת ברית עם ארם להילחם באשור וממלכת יהודה (אחז) מסרבת להצטרף, תגלת פלאסר כובש את ארם והחלקים הצפונים של ישראל בשנת 732-, ממלכת ישראל שוב מורדת באשור ואשור מטילה מצור על שומרון, בשנת 722- שלמנאסר (מלכים ב, יח, ט) כובש את כל ממלכת ישראל ומגלה את עשרת השבטים וכותים ובבלים=שומרונים מגיעים לארץ. 701- מסע סנחריב לארץ בגלל המרד של מלך יהודה חזקיהו, על מה שקרה יש 4 מקורות: 1) (התנ"ך וההיסטוריה נפגשו) סנחריב כובש את תל בית שמש וסותם את מקור המים כדי שלא ישבו בתל, מגיע לגזר והופך את המקום לחמ"ל שלו ושולח את רבשקה שר המשקים לדבר עם תושבי ירושלים, רבשקה מדבר איתם יהודית (מלכים ב, יח, כח- " ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר..." מנסרת סנחריב) ומנסה לשכנע אותם להיכנע, מה שלא קורה. 2) מנסרת סנחריב (מנסרה מחרס עליה כתבו בכתב יתדות הסופרים האשורים את מסעות המלחמה של סנחריב) לחזקיהו מלך יהודה מוקדש הכי הרבה מקום על המנסרה ביחס למלכים אחרים שמוזכרים, פעם ראשונה שכתוב יהודי ועל ירושלים (שלא נכבשה) כתוב "ציפור בכלוב". 3) בחפירות ארמון סנחריב בנינוה מצאו את תבליטי לכיש ועליהם מצויר הקרב ורואים את המצור, כלי המלחמה, האשורים והמגנים. 4) החפירות שחשפו את מיקום התל שם המקום השתנה לתל א'דוויר (מנזר קטן) ולכן לא זיהו את המקום כתל לכיש, הגיע החוקר ויליאם פוקסל אולבריט האמריקאי שנחשב אבי הארכיאולוגיה המקראית ואמר שכאן תל לכיש ובשנת 1932 סטארקי (תלמידו של פיטרי) חופר במקום (ראה ערך חופרים למעלה). הייחוד והחשיבות: 1) העיר הכי חשובה בשפלה, 2) העיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה אחרי ירושלים. 3) העיר מוזכרת במספר מקורות- בתנ"ך (מלכים א, יח, יד) נדרש חזקיהו לשלם 30 כיכר זהב ו-300 כיכר כסף ואלו במקור האשורי מופיע 800 כיכר כסף, הפער כנראה נובע מכך שבנוסף למה שכתוב בתנ"ך לקחו האשורים גם ציפוי כסף. ירושלים לא נפלה בזמן מסע סנחריב וקיימת סברה שהשנים הבאות (עד החורבן בשנת 586- ע"י נבחדנאצר מלך בבל) אפשרו ליהודים לגבש את האמונה לעומק וחוזק שיאפשר לעם היהודי לשמור על אמונתו בגלות הארוכה.